האישה התחמקה מבדיקת פוליגרף להוכחת הטענה שלא בגדה- ביה"ד שלל את הכתובה

לפנינו תביעה כתובה של האשה וכנגדה תביעת רכוש של האיש.

הזוג התגרש בתאריך 23/3/10 ועל הפרק נשארה תביעת הכתובה של האשה.

בפרוטוקול מיום 28/10/10 טען ב"כ הנתבע: "התובעת נמצאת גם היום בקשר עם אותו אדם שהייתה אתו בקשר כעשרה חודשים בזמן הנישואין, ואף הייתה אתו בבתי מלון ובמסעדות."

לפני בית הדין אין ראיה שהיו בבתי מלון אבל יש פירוט שיחות.

לטענת האשה, הקשר החל לאחר הגירושין ו"לפני הגט לא היה בינינו דבר". ההיכרות החלה במהלך קורס שהיה ממרץ עד אוקטובר 2009.

לשאלת ביה"ד האם המשכתם לדבר אחרי הקורס ענתה האשה שכן. לשאלת בית הדין האם נפגשה אתו מסיום הקורס ועד הגירושין ענתה שלא. האשה הוסיפה שמוכנה להיבדק בפוליגרף.

בסיום הדיון הנ"ל הצדדים קיבלו בקניין אגב סודר על הסכמתם לכל פסיקה של ביה"ד בעניין כתובה ופיצוי בהתאם לסכום שייקבע, וזאת לאחר בדיקת הפוליגרף.

האיש ביקש לזמן את אותו אדם שלדבריו קיים קשר עם גרושתו, ולשאלת ביה"ד אמר שסומך עליו שיאמר את האמת.

לאחר עיכובים רבים הופיע העד בבית הדין בתאריך כ' מרחשון התשע"ב (17/11/2011) לתת את עדותו בעניין מהות הקשר שלו עם האשה.

לדברי העד, ההכרות החלה ב-5/09 בקורס טבחות ונמשכה כשנה. לדבריו, לפני הגט היא לא הייתה אצלו והוא לא היה אצלה. לגבי טיב הקשר ביניהם ענה "שהיא הייתה במצוקה ואני הייתי אוזן קשבת".

לשאלת ב"כ האשה האם ידיד נפש הכוונה לאהבה נגיעות שיחות, ענה: "רק שיחות, היא לא הסכימה לשמוע משום קשר אחר". מודה שהיו ביניהם שיחות בשעות הלילה המאוחרות אולם לא נפגשו באותה תקופה אלא רק אחרי שהתגרשה.

בחקירתו טען ב"כ הבעל ש"ביום הגט היא דיברה אתך תשע פעמים: השיחה הראשונה ב-10:53 והאחרונה בשעה 1:37 לפנות בוקר."

תשובת הנחקר הייתה: "היא רצתה לעדכן אותי בדבר ששימח אותה".

לדבריו, לאחר הגירושין עזר לה בקניות ובכל מה שצריכה.

לשאלה אם מוכן להיבדק בפוליגרף על טיב היחסים שלכם ענה: "כן, בכיף".

דיון

בבואנו להכריע בדבר היחסים בין האשה ואותו גבר זר יש לבדוק אם יש כאן דין של עוברת על דת או יותר מזה - דהיינו מעשה כיעור. יש לפתוח בדין המופיע בשו"ע אה"ע סימן קטו, סעיף ד', שם נמנו המקרים בהם האשה מוגדרת כעוברת על דת יהודית ואחר מהם "שהיתה משחקת עם בחורים."

בח"מ ס' י"ב ובב"ש ס' י"ב כתבו שלא רק משחקת אלא אפילו מדברת שיחה יתרה עם בחורים נחשב הדבר לשחוק משום ששיחה יתרה מביאה לידי שחוק.

ק"ו בנד"ד שכמות השיחות הייתה גדולה מאוד, וחלק מהשיחות היו בשעות הקטנות של הלילה שנחשב הדבר לשחוק וודאי הוי בכלל עוברת על דת.